מדי שנה, אנשים יהודים מרחבי העולם משאירים אחריהם סכומי כסף נכבדים בעיזבונותיהם, מתוך כוונה שזה יועיל למדינת ישראל. כספים אלו, המכונים בדרך כלל כספי עזבונות, אינם נכללים בתקציב המדינה אלא מפוקחים על ידי ועדת העיזבונות.
לוועדה זו תפקיד מכריע בהקצאת כספים אלו לעמותות וגופים שונים כגון למשרד הביטחון. במאמר מקיף זה, נעמיק במקורותיהם של כספי העזבון, נחקור ביסודיות את תהליך הבקשה, ונדון בקריטריונים הקובעים מי יהיו מקבלי הכספים הללו.
תפקידה של ועדת העיזבונות
ועדת העיזבונות, הוקמה במיוחד כדי לפקח על הקצאת הכספים שהורישו יהודים תושבי התפוצות, במטרה העיקרית להועיל למדינת ישראל. ועדה זו, שמונתה על ידי שר המשפטים, מורכבת מאישי ציבור נכבדים הדואגים לחלוקת הכספים למוסדות המפגינים התנהגות אחראית. בראשותו של יוסף שפר, הוועדה עברה רפורמות מקיפות ומשמעותיות בין השנים 2004-2012, שהפכו אותה לארגון יעיל ושקוף ביותר.
הגשת בקשה לוועדת העיזבונות
כדי להיות זכאים להגיש בקשה לועדת העזבונות, על הארגונים לעמוד בתנאי סף ספציפיים. תנאים אלו כוללים קבלת אישור ניהול תקין מפנקס העמותות, הגשת דו"ח כספי מבוקר וקפדני שהוכן על ידי רואה חשבון מוסמך, והוכחה של מינימום שנתיים של פעילות פיננסית עקבית. כמו כן, הפרויקט לו מבוקש המימון חייב להתבצע בגבולות הגיאוגרפיים של מדינת ישראל.
סוגי בקשות שיתקבלו או יידחו
ועדת העיזבונות מציעה שתי אפשרויות שונות לארגונים בבחירת נושא בקשתם. האפשרות הראשונה מאפשרת להם להגיש בקשה לעזבונות המיועדים ספציפית לנושא מסוים, כאמור בצוואת המנוח. העיזבונות המיועדים הללו מתמקדים לרוב בנושאים חשובים כמו ביטחון לאומי, תמיכה בצבא ההגנה לישראל (צה"ל) ומימון לבתי חולים נבחרים.
לחילופין, האופציה השנייה מאפשרת לארגונים להגיש בקשה לתמיכה באחד מענייני התמיכה המרכזיים שנבחרו מראש על ידי הוועדה. חשוב לציין כי הוועדה אינה מקבלת בקשות לרכישת מקרקעין, ציוד מתכלה והוצאות הנהלה.
תהליך הבקשה
ניווט בתהליך הגשת הבקשה לקבלת כספי עזבון יכול להיות מאמץ מורכב וגוזל זמן. תחילתה בהגשת הבקשה באמצעות מערכת יעל"ה, שהיא פלטפורמה ממוחשבת משוכללת המופעלת על ידי ועדת העיזבונות. לאחר מכן, הוועדה בוחנת בקפדנות כל בקשה מבחינה טכנית, מה שמוביל לדחיית הגשות רבות עקב ליקויים טכניים. במקרים בהם הבקשה נדחית, עומדת בפני המבקש אפשרות לערער על ההחלטה בערעור באמצעות מכתב "בקשה לעיון חוזר".
עם אישור הבקשה, הוועדה מודיעה מיידית למוסד באמצעות דואר אלקטרוני ומספקת לו הנחיות מפורטות כיצד להכין דו"ח יישום הקצבה. המשרד הממשלתי האחראי לפיקוח על הבקשה המאושרת מחלק את הכספים למוסד לאחר שקיבל דו"ח ביצועים מלא ומקיף העומד בכל ההנחיות הנדרשות.
שיקולים חשובים
כאשר יוצאים להליך הגשת הבקשה מול ועדת העיזבונות, יש חשיבות מכרעת להקפדה על הנחיות הועדה וכן יש להקפיד על הגשת כל המסמכים הנדרשים בצורה מדויקת ומהירה. אי ביצוע של דרישות אלו, עלול לגרום לעיכובים משמעותיים ואף לפסילת הבקשה.
כמו כן, חשוב לציין כי הוועדה בדרך כלל מעניקה תמיכה כספית של עד 50% מסך עלויות הפרויקט ועשויה לבחור שלא לתמוך בפרויקטים העולים על 90% מהעלות הכוללת. יתר על כן, עמותות רשאיות להגיש בקשה אחת בלבד בשנה, כאשר על הבקשה להיות מרוכזת סביב פרויקט בודד המתאים למטרותיהן.
לסיכום
לועדת העיזבונות תפקיד הכרחי בחיזוק פעילותם של עמותות שונות ומשרד הביטחון. בהיותה הרשות הראשית האחראית להקצאת הכספים הללו, תופסת ועדת העיזבונות עמדה בעלת משמעות רבה. על ידי הבנת המורכבויות של תהליך הגשת הבקשה, היכרות עם קריטריוני הזכאות והתחשבות בגורמים הקריטיים המעורבים, ארגונים יכולים להגדיל באופן משמעותי את סיכוייהם להשיג כספי עזבון. המחויבות הבלתי מעורערת של הוועדה למקצועיות, יעילות ושקיפות מבטיחה כי כספים אלו יחולקו אך ורק למוסדות המפגינים פעילות ללא דופי ותורמים באופן מהותי לשיפור החברה הישראלית.
